שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' ביניאטוב

פסק דין

ביום 30/7/08, ברח' החרושת בכרמיאל, התנגש רכב מסוג אופנוע, מספר רישוי 40-739-50 ( להלן – "האופנוע" ), שהיה נהוג אותה שעה ע"י הנתבע, ברכב אחר מסוג יונדאי, מספר רישוי 72-480-64 ( להלן – "רכב היונדאי" ), שהיה מבוטח אותה עת ע"י התובעת, ושהיה נהוג אותה שעה ע"י מר ויצמן יוסף.

טוענת התובעת כי, עת נסע רכב היונדאי בנתיב הימני של הכביש, האופנוע נסע מאחוריו, והחל עוקף את רכב היונדאי מצידו הימני, תוך שהוא נוסע בין רכב היונדאי לבין המדרכה שבצד הכביש, ולפתע פגע ברכב היונדאי וגרם לו נזק הרכוש המפורט בחוות דעת השמאי מטעמה. לטענתה, האחריות לקרות התאונה הינה של הנתבע, אשר נהג בחוסר זהירות, בעקיפה מסוכנת, בניגוד לתקנות התעבורה וברשלנות. לטענתה, היא שילמה למבוטחה פיצויי בגין הנזקים שנגרמו לרכב היונדאי, ולכן, זכאית היא לפיצוי בגין כך מהנתבע.

לטענת הנתבע, עת נהג הוא באופנוע, בנתיב הימני של הכביש, סטה רכב היונדאי, שנסע בנתיב השמאלי שבאותו הכיוון, מנתיבו לנתיב נסיעת האופנוע ופגע בו, ולכן, האחריות לקרות התאונה הינה של נהג רכב היונדאי. הנתבע מכחיש את טיב והיקף נזקי הרכוש הנטענים ע"י התובעת.

מר ויצמן יוסף העיד מטעם התובעת וטען כי, הכביש הרלבנטי הינו בן שני נתיבי נסיעה לכל כיוון, ובמועד הרלבנטי הוא נסע ברכב היונדאי, בנתיב הימני של הכביש, מכיוון מערב למזרח, ובהגיעו למרחק של כארבעה מטרים לפני הפניה ימינה, לסוכנות רכבים שנמצאת במקום, האופנוע עקף את רכבו, מצידו הימני של היונדאי, בשטח שבין המדרכה שבצד הכביש לבין רכבו, בשטח מכסימלי של 40-50 ס"מ, ובשל השטח הצר בו הוא נסע בין המדרכה לרכב היונדאי, כאמור, איבד האופנוע את שיווי משקלו ופגע בדלת האחורית של היונדאי, והמשיך ופגע במראה ועד לכנף הקדמית של הרכב ( עמוד 2 לפרוטוקול ישיבת יום 27/10/11 ). העד סימן את מיקום התאונה, בתמונה שהוגשה וסומנה נ/1. עיון בתמונה זו מגלה כי, ההתנגשות בין שני כלי הרכב הייתה, לפי הסימון של העד על גבי התמונה הנ"ל, בקטע הכביש שמפרצון נמצא בצידו הימני. מיקום זה של התאונה, שהעד סימן בעצמו על גבי התמונה הנ"ל, לא עולה בקנה אחד עם עדותו של העד, לפיה, האופנוע עקף את היונדאי בקטע כביש שבצידו הימני קיימת מדרכה, וכי רוחבו של קטע כביש הוא כ – 50 ס"מ, בין המדרכה לבין היונדאי, דבר שגרם לו לאבד את שיווי המשקל, לפגוע ברכב היונדאי וליפול. בעוד שלפי הסימון בתמונה נ/1, העקיפה וההתנגשות היו במקביל למפרצון בצד הכביש, שם לא נמצאת מדרכה, ורוחבו של השטח שבין שפת המפרצון לבין הרכב הנוסע בנתיב הימני בוודאי עולה על 50 ס"מ. גרסתו הנ"ל של מר ויצמן לא הייתה עקבית כלל, ולקתה בסתירות מהותיות.

בחקירה הנגדית ציין מר ויצמן כי, הוא ראה את האופנוע מגיע ועוקף אותו מימין, וכי הוא שמע מכה ואז ראה את האופנוע ממשיך להתנדנד ופוגע בקדמת רכב היונדאי ונופל ( עמוד 3 שורות 1-5 לפרוטוקול ). לעומת זאת, ציין בהמשך גרסה אחרת, לפיה:

" לא ראיתי את האופנוע לפני שראיתי אותו מתנדנד לקדמת הרכב ונופל, לפני כן שמעתי מכה. לפני המכה לא ראיתי אותו בכלל הוא בא מאחור ".

( עמוד 3 שורות 7-8 לפרוטוקול ).

לפי הגרסה השנייה הנ"ל עולה כי, מר ויצמן הבחין באופנוע, לראשונה, אך כשזה התנדנד קדימה ופגע בקדמת רכבו ונפל. לפי גרסה זו, מר ויצמן לא ראה את האופנוע שעה שנסע מאחורי רכבו, לפני העקיפה, ולא ראה אותו מבצע עקיפה של רכבו מצידו הימני, גרסה שסותרת את דבריו בחקירה הראשית, לפיהם, הוא ראה את האופנוע מגיע ועוקף אותו מצד ימין. לא ניתן כל הסבר ליישב בין הגרסאות הנ"ל.

יתרה מזאת, העד ציין מפורשות כי, ייתכן והגרסה שמסר בפני סוכן הביטוח, בהודעה על תאונה, אינה נכונה, לאור הנראה בתמונה נ/1 ( עמוד 3 שורה 2 לפרוטוקול ). העד לא סיפק כל הסבר לפשר מסירת גרסה אחרת בפני סוכן הביטוח, ולא הסביר הערתו זו במהלך עדותו בבית המשפט.

כמו כן, מר ויצמן ציין כי, אין כל אפשרות כי רכבו והאופנוע ייסעו יחד, באותו נתיב נסיעה בכביש הנ"ל, במקביל זה לזה ( עמוד 3 שורה 19 לפרוטוקול ). עדות זו תומכת בגרסת הנתבע, שהרי, אין זה סביר כי הנתבע יעקוף את רכב היונדאי מצידו הימני, שעה שהיונדאי נסע בנתיב הימני, כאשר ברור הוא כי אין באפשרותו לעקוף את היונדאי, וכי שני כלי הרכב ייסעו במקביל זה לזה, באותו נתיב נסיעה, קל וחומר משקיים נתיב נסיעה, באותו כיוון נסיעה, הוא הנתיב השמאלי, שמאפשר לרכב השני, האופנוע, לעקוף את הרכב שלפניו מצידו השמאלי, ולא להידחק, בניגוד לחוק, בין היונדאי למדרכה, כנטען ע"י התובעת.

בחקירתו במשטרה מיום 3/8/08, שהוגשה וסומנה ת/2, ציין מר ויצמן כי, עת נסע בנתיב הימני של הכביש, במרחק של 50 ס"מ מהמדרכה הימנית, ועת אותת ימינה לפנות לסוכנות הרכב, שמע מכה בצידו הימני של רכבו, אז הוא עצר את הרכב וירד ממנו וראה את נהג האופנוע על הרצפה. עינינו הרואות כי העד לא ציין בחקירתו הנ"ל במשטרה כי הוא הבחין באופנוע נוסע מאחוריו, לפני העקיפה, או שהוא עוקף אותו מימין, ולא ציין כי לאחר ששמע מכה בחלק האחורי של רכבו, הוא הבחין באופנוע ממשיך ומתנדנד ולקדמת רכבו ונופל ארצה, זאת, בניגוד לתיאור שהוא מסר בעדותו בבית המשפט. לציין כי, הודעתו הנ"ל של מר ויצמן במשטרה נמסרה מספר ימים לאחר מועד קרות התאונה. הסתירה בין גרסתו בבית המשפט לבין גרסתו במשטרה נותרה ללא הסבר מניח את הדעת. שכן, פרטים שסיפק בעדותו בבית המשפט לא מצאו ביטוי בחקירתו במשטרה, כאמור.

יתרה מזאת, ולפי גרסתו במשטרה, האופנוע התנגש ברכבו בטרם החל זה לפנות ימינה אלא שהיה בנסיעה לכיוון ישר, תוך שהוא מאותת ימינה, ושעה שנסע במהירות איטית מאוד ( ת/2 עמוד 2 ). תיאור זה עורר תהייה בלב החוקר המשטרתי, אשר שאל את העד, מדוע התנגש בו האופנוע במידה ורכבו טרם החל פונה ימינה, כאשר האופנוע כבר החל בעקיפת רכבו, וזה השיב כי הדבר אירוע בגלל שלא היה מספיק מקום לעבור את רכבו. לא שוכנעתי מהסברו של העד, שכן, במדובר במסקנה אישית, ולא בעדות ראיה של נסיבות התנגשות שני כלי הרכב ונפילת האופנוע.

הנתבע העיד כי הוא נסע בנתיב הימני של הכביש, ולפניו, בנתיב השמאלי, נסע רכב היונדאי, ולפתע, פנה רכב היונדאי ימינה וחסם את נתיב נסיעת האופנוע, ובשל המרחק הקצר שבין שני כלי הרכב הוא לא יכול היה לעצור את הרכב או לחמוק מרכב היונדאי והתנגש בו ( עמוד 3 לפרוטוקול ). הנתבע הסביר כי בצידו הימני של הכביש חנו כלי רכב אחרים, וכי:

" ואם רכב היה פתוח את הדלת הייתי נכנס בו אז אין מצב שאני יחתוך בין מכונית לבין מכונית אחרת ".

( עמוד 3 שורות 30-31 לפרוטוקול ).

מצאתי הסברו הנ"ל של הנתבע מהימן וכן.

הנתבע העיד כי הוא נסע במהירות של 35-40 קמ"ש, ואישר, כמו מר ויצמן, כי התאונה אירעה כ – 3-5 מטרים מהפניה ימינה, וציין כי הוא התנגש בחלקו אמצעי או בדלת האחורית של רכב היונדאי ( עמוד 4 לפרוטוקול ), והדגים מצב של פגיעה תוך כדי פניית רכב היונדאי ימינה, והחלקת האופנוע קדימה, על פני רכב היונדאי, לכיוון הקדמי של זה, ואישר כי הוא צילם את התמונות, שסומנו נ/2 ו- נ/3. הנתבע הוסיף כי עת הבחין ברכב היונדאי פונה ימינה וחוסם את נתיב נסיעת האופנוע, המרחק ביניהם היה כ – 10 מטרים ( עמוד 4 שורה 24 לפרוטוקול ).

עדותו של הנתבע הייתה עקבית, לא גילתה סתירות יסודיות או תמיהות של ממש, והותירה רושם מהימן.

בחקירתו במשטרה מיום 3/8/08, שסומנה ת/1, מסר הנתבע תיאור זהה לזה שמסר בעדותו בבית המשפט, באשר לנסיבות קרות התאונה, כך שהוא נסע בנתיב הימני, והרכב היונדאי נסע בנתיב השמאלי ולפתע סטה ימינה לצורך פנייה למגרש מכוניות, חסם את נתיב נסיעת האופנוע, והתנגשו זה בזה. לא הייתה כל סתירה יסודית בין עדותו של הנתבע בבית המשפט לבין הודעתו במשטרה.